קונפליקטים, מציאות מורכבת, עיר מאוחדת,חלוקת העיר, עימותים, מצב בטחוני רגיש, הכותל המערבי, הר הבית ואל-אקצא, איכות חיים, ערבים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, דמוגרפיה ועוד הרבה מושגים לא מתחברים לתמונה שלמה.
רוצים להבין את המציאות ולהעמיק בה?
אנחנו בעמותת זאת ירושלים דוגלים במגוון דעות ושיח, אך מאמינים שהשיח צריך להיות מבוסס על היכרות מעמיקה ובלתי אמצעית עד כמה שאפשר עם המציאות.
ההגדרה שלנו למזרח ירושלים נובעת מחשיפה לתקשורת , שלא תמיד מדייקת בעובדות.
עמותת 'זאת ירושלים' היא עמותה ציונית שקמה מתוך היכרות מעמיקה עם המציאות במזרח ירושלים, ושל עברה ההיסטורי. מטרת העמותה היא לחשוף את הציבור למה שקורה כיום במזרח העיר, ולהביא את מדינת ישראל ועיריית ירושלים לפתח ולטפח את כל חלקי העיר כחלק מהחזון הציוני, כדי לאפשר חיים טובים יותר ושוויוניים לכל תושבי העיר.
מדינת ישראל החילה את ריבונותה על מזרח ירושלים ומתוך כך עליה האחריות המלאה על כל חלקי העיר – לקיחת אחריות בשיתוף פעולה עם התושבים במזרח העיר ישפרו את החיים של כל תושבי העיר ויקטינו את החיכוך השלילי הקיים בה.
אנו מציעים לקבוצות איכות, להכיר לעומק, בסיורים ובהרצאות ובתוכן המותאמים לצרכיהם, את הסוגיות הקשורות למזרח ירושלים באופן מעמיק ומורכב. נדון בזהות המורכבת של ערביי מזרח ירושלים, בתוכניות השלום השונות ובהצעות לחלוקת העיר או לשמירה על אחדותה, בפערי ההשקעה העירונית בין חלקי העיר, בשכונות היהודיות שבמזרח ירושלים ובשכונות המעורבות, ננסה להבין האם ישנה מגמת שינוי במדיניות העיריה בשנים האחרונות, בתהליכים היסטוריים, ובהיבטים פוליטיים ודתיים אשר משפיעים על מזרח העיר.
עיני העולם כולו נשואות לירושלים ומביטות בה בערגה, בעיניים חולמות ובחשש מתמיד. וכשהמציאות נלמדת דרך פילטרים אנו ממליצים לבוא וללמוד ברגליים ובעיניים שלכם ללא מסננות מה המציאות באמת.
את הסיור הזה בנינו במטרה לראות בעיניים ולהרגיש ברגליים- מה היא שכונה מזרח ירושלמית וכיצד היא שונה מירושלים המוכרת, לראות את ההזנחה ארוכת השנים למול מאמצי הפיתוח כיום, ללכת בתוך התיישבות יהודית בשכונות ולהתרשם מהשפעותיה על השכונה. ובאופן כללי – קצת לחוות ברגלים את החיים במזרח.
במסגרת הסיור נשמע רקע גיאופוליטי על התפתחות ירושלים המודרנית והחלוקה בין מזרח ומערב, נעמוד על ההבדלים בין הצדדים ונציע הסברים להבדל, נעסוק בסוגיות כמו חינוך, פיתוח ופוליטיקה, נשמע על השינויים בשנים האחרונות ועל ההתפתחויות הפנים ערביות והעירוניות במזרח ירושלים.
מעטים המקרים בהם ניתן להצביע על אירוע או מעשה נקודתי שניתן להגדיר בזמן אמת כנקודת מפנה היסטורית. בניית גדר ההפרדה, היא ככל הנראה רגע כזה. הגדר היא גורם הן להקצנה והן לנורמליזציה, הן למשבר כלכלי והן לצמיחה, לחיבור בין תושבי מזרח ירושלים פנימה – וניתוק מערביי הגדה המערבית החוצה.
בסיור ניתן רקע על מזרח ירושלים והתפתחותה הגיאו-פוליטית, על הגורמים לבניית הגדר ובעיקר נעסוק בשינוי המדהים שיוצרת הגדר במרקם החיים הירושלמי, בתחום הביטחוני, הכלכלי, החברתי והפוליטי.
הסיור מורכב מתצפיות ייחודיות על שכונות חוץ הגדר ופנים הגדר וכולל נסיעה ברכבים או באוטובוס.
בסיור זה נעסוק בשתי שכונות צמודות העולות לכותרות פעמים רבות בימים אלו אך בעלות עבר משותף. נשמע מי היה שייח' ג'ראח ומי היה שמעון הצדיק, מתי הוקמו השכונות ומי היו תושביהן. נעסוק בקרבות שהתחוללו בשכונה במלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים ועל חשיבותה האסטרטגית של השכונה אשר מביאה למאבק העיקש עליה. נסיים את הסיור באתגרי השכונה כיום ובנושאים אקטואלים שעולים מהחיים בשכונה.
סיור אל האתר החשוב והמרתק ביותר בארץ ישראל. בסיור נעסוק במסורות שקידשו את הר הבית ליהודים ולמוסלמים. נעמיק בהבנת הסטטוס-קוו שנקבע לאחר מלחמת ששת הימים ומה קרה לו מאז ועד היום.
בהרצאה ממוקדת ומעשירה נייצר היכרות עם ההתפתחות של מזרח ירושלים: מעיר אחת תחת שלטון בריטי לעיר מחולקת וחזרה לעיר מאוחדת. נשמע מה הם האתגרים המרכזיים במזרח העיר ובהשפעתם על כל חלקי העיר. נעסוק בזהות של ערביי ירושלים, בבעיות התשתית של מזרח העיר ובתהליכי שינוי המתרחשים בשנים האחרונות לטוב ולרע.
ציורי גרפיטי מעבירים מסרים של מחאה בכל העולם, פעמים רבות אלו מסרים שלא נאמרים בפה מלא או שהציירים לא מוצאים מקום אחר להתבטא בו. בהרצאה שתציג מגוון ציורי קיר ממזרח ירושלים נלמד להכיר את הלך המחשבה של חלק מערביי מזרח ירושלים, נבין מי הדמויות המוערכות על ידיהם, לאן הם שואפים ומה היחס שלהם למדינת ישראל.
המרקם החברתי במזרח ירושלים קרוע בין היסטוריה והווה, בין מסורת ומודרנה, בין לאומיות ודת וקשר או התנגדות למדינת ישראל. החברה הערבית במזרח ירושלים שלרוב נתפסת כאחידה, מורכבת גם היא ממקורות שונים (חברונים, פלאחים, בדואים וירושלמים ותיקים) ותפיסות עולם שונות (חילוניות, מערביות ודתיות שמרניות). בשנים האחרונות, בעיקר מאז בניית גדר ההפרדה, מתהווה זהות חדשה במרחב – זהות מזרח ירושלמית. בהרצאה נשמע על הגורמים להתפתחות זו, על מאפייניה ועל ההשלכות הפוליטיות והחברתיות החוצה כלפי מדינת ישראל ועיריית ירושלים ופנימה – כלפי החברה הפלסטינית.
כיצד עיצבה עיריית ירושלים של טדי קולק את פני העיר לאחר מלחמת ששת הימים? מה היה הרעיון בתכנון מיקומי השכונות היהודיות החדשות? מתי החלו יהודים להתיישב ברובע המוסלמי, שייח' ג'ראח-שמעון הצדיק ובעיר דוד? מה גרם ליהודים לשוב לשם לאחר מלחמת ששת הימים? ומה סיפורן של שכונות יהודיות קטנות וגדולות שמרכיבות את הפסיפס המורכב של מזרח ירושלים הכולל ערבים ויהודים יחדיו בשכונות נפרדות או מעורבות.
מאז מלחמת ששת הימים המציאות בהר הבית השתנתה באופן דרמטי וממשיכה להשתנות באופן תמידי. בהרצאה זו נבין מה היה הסטטוס קוו שקבע משה דיין, מה השינויים שחלו בו בידי הווקף המוסלמי ובידי היהודים. והאם השינויים בשנה החולפת בהר מגדילים את הסיכוי להתדרדרות במצב הבטחוני בירושלים או בדיוק הפוך.
בהרצאה מעמיקה ומרתקת נסביר מתי וכיצד התקדשה ירושלים באיסלאם. כיצד עברה קדושת המסגד לכל ההר ואף מעבר לו. מי הוא שייח' אל-אקצא, אלו אירועים התרחשו ב-27 לחודש רג'ב שמשפיעים עלינו עד היום וכיצד נכנסו גם האיראנים למאבק על ירושלים למרות שאינה קדושה אצלם.
בפרוץ מלחמת חרבות ברזל ניסה ארגון הטרור חמאס להלהיט את ירושלים ולהכניס את תושביה למעגל המלחמה כפי שהיה במבצע 'שומר החומות'. בהרצאה נעמיק בתהליכים שהתרחשו בשלושת השנים שחלפו מאז ונבין מדוע הפעם לא הצטרפו ערביי ירושלים למלחמה וכיצד ירושלים נותרה שקטה.
שנים בודדות לפני מותו של הרמטכ"ל השני, ואחד מגדולי הארכיאולוגים של ארץ ישראל – יגאל ידין, הוא נאם בכנס והודיע: "בשבילי לחיות בישראל כעם בלי ירושלים, אין אלה חיים, ועל כך אני מוכן לתת את נפשי!". מניין שאב ידין את הכוח לצאת בהכרזה כה חדה? מה היו הגורמים בסיפור חייו של ידין להציב את ירושלים במקום בעל חשיבות כה גדולה עד כדי כך שהיה מוכן לצאת ולהלחם נגד "כוחות גוג ומגוג" כדבריו בהמשך ההרצאה?
בזרם האיסלאם-השיעי אין לירושלים קדושה גבוהה ובכל זאת היא הפכה עבורם לסמל חשוב. בעזרת סמלים, קריקטורות, מעשים ואמירות של בכירי דת איראנים מאז הקמת המדינה השיעית ב-1979 ועד היום ננסה להבין מדוע האיראנים החליטו לקדש מאבק על מדינת ישראל בכלל על ירושלים בפרט.
הודעה בעניין זכויות יוצרים:
אתר זה הוקם למטרות הסברה, מחקר, סקירה וביקורת.
באתר נעשה שימוש ביצירות כחוק, ועל פי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 , וזאת לאחר שפעלנו לאתר את בעלי הזכויות ולתת קרדיט כדין.
באם את/ה סבור כי נעשה ביצירה שימוש שאינו כדין, אנא פנה אלינו להסדרת השימוש ואף שמורה לך הזכות לבקש כי נחדול מהשימוש ביצירה.
פרטים ליצירת קשר: office@zotjlm.org